15 וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ ס
15 שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ. קוֹמָה; וּבִמְלָכִים ״וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת״ מלכים א ז:טו! פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה זַצַ״ל: יְצָקָם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְשׁוּב חִלְּקָן לִשְׁנַיִם; וְהָאַמָּה הַחֲסֵרָה אֵינָהּ חוֹשְׁבָהּ לְפִי שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִמְלֶאכֶת שְׁאָר הָעַמּוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם בָּעִנְיָן ״וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה פֶּרַח שׁוֹשָׁן״ מלכים א ז:כא; וְגַם רַבִּי יוֹסֵף פֵּרֵשׁ כֵּן. וְלֹא נִרְאֶה, דְּמַה לָּנוּ גָּבְהָהּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה? אֶלָּא כָּךְ שָׁמַעְתִּי: וַדַּאי יְצָקָם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ חִלְּקָם לִשְׁנַיִם, וְנִמְצְאוּ כָּל אֶחָד שְׁבַע עֶשְׂרֵה אַמָּה וָחֵצִי:
16 וְהַצֶּפֶת. שֶׁהִיא כּוֹתֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עָבְיוֹ חֲצִי אַמָּה הֲרֵי כָּל אֶחָד שְׁמוֹנֶה עֶשְׁרֵה אַמּוֹת, צֶפֶת הוּא צִפּוּי כְּמוֹ וַיְצַפֵּה אוֹתָם זָהָב, כְּלוֹמַר: הָיָה עָשׂוּי כְּמִין כּוֹבַע חָלוּל וְעָבְיוֹ חֲצִי אַמָּה מִלְּמַטָּה, וּכְשֶׁהוֹפְכוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל הָעַמּוּד נִמְצָא הָעֹבִי חֲצִי אַמָּה, הֲרֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׁרֵה אַמּוֹת. וּבִמְלָכִים מלכים א ז:טז קוֹרֵהוּ כּוֹתֶרֶת לְשׁוֹן כֶּתֶר, כְּדִכְתִיב ״וּשְׁתֵּי כֹתָרוֹת וְגוֹ׳״:
